|
תלמוד ירושלמי סדר נשים נזיר
מסכת נזיר פרק ז
דף לב, ב פרק ז הלכה א משנה כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין בקרוביהן היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה ר' אליעזר אומר יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר וחכמים אומרים יטמא נזיר ואל יטמא כהן גדול אמר להן רבי אליעזר יטמא כהן שאינו מביא קרבן על טומאתו ואל יטמא נזיר שמביא קרבן על טומאתו אמרו לו יטמא נזיר שקדושתו קדושת שעה ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם:
דף לב, ב פרק ז הלכה א גמרא כתיב (ויקרא כא) ועל כל נפשות מת לא יבוא מה אנן קיימין אם לאוסרו עלה רחוקים הרי הוא בכלל כהן הדיוט אלא אם אינו עניין לרחוקים תניהו עניין לקרובים כתיב ועל כל נפשות ואת אמר אכן א"ר חייה בר גמדא מיכן איסור אחר איסור בתורה אלא להתיר מת מצוה אית דבעי נישמעינה מן הדא (ויקרא כא) לא יטמא בעל בעמיו בעמיו אינו מיטמא מיטמא הוא למת מצוה אית דבעי מישמעינה מן הכא להחלו
|