| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נזיר
מסכת נזיר פרק ד
דף יח, א פרק ד הלכה ד גמרא תמן הזקן עוקר את הנדר מעיקרו ברם הכא אינו עוקר אלא מיכן ולבא מי היפר את שעליה אמר ר' יוסי בן חנינה גזירת הכתוב היא הפר את נדרה הפר את מה שעליה מי שהוא היפר נדרה הוא מיפר מה שעליה תני אין טעונין לא לחם ולא זרוע ר' בון בר חייה בריה דרבי שמעון בעי שלמים באין לאחר מיתה מהו שיטענו לחם חזר ומר וכן בחיים לא על הבטלה הן באין את אמר טעונין לחם וכא טעונין לחם א"ר יוסה פשיטה לרבי בון בר חייה בשלמים הבאין לאחר הפרה שאין טעונין לחם מה בין מיתה מה בין הפרה מיתה כבר נראו להיטען לחם הפרה לא נראו להטען לחם תני אשם לאחר הפרה אין אשם לאחר מיתה מתה אין אשמה קרב היפר לה אשמה קרב מיתה אין אשמה קרב שאין לך אשם קרב לאחר מיתה היפר לה אשמה קרב שאין לך אשם בא על הבטלה כזה תמן תנינן מותר נזירים לנזירים מותר נזיר לנדבה אמר רב חסדא והוא שקרבה חטאתו בסוף ואם קרבו שלמיו בסוף מותרו שלמים אמר רבי זעירא אפילו קרבו שלמיו לבסוף הלכה אחת היא בנזיר שתהא מותרו נדבה מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין מתניתא מסייעא לרבי זעירא אילו הן מעות סתומין כל שדמי חטאות מתות מעורבות בהן ואפי' הפריש דמי חטאות מתות מתוכן מעות סתומין הן מתניתא מסייע לרב חסדא אילו לחטאתי והשאר לנזירותי ומת מועלין בכולן ואינן מועלין במקצתן ולא אמר ואם מת יפלו בנדבה אמר רב חסדא מותר לחם נזיר ירקב אמר רבי יוסי ויאות להקריבו בפ"ע אי אתה יכול שאין לך לחם קרב בפ"ע להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול שאין לך נזירות באה בלא לחם לפום כן צריך לומר מותר לחם נזיר ירקב סברין מימר הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו אמר רבי יוסי בי רבי בון מותר נסכיו
דף יח, א פרק ד הלכה ו משנה האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר
|
