|
תלמוד ירושלמי סדר נשים נזיר
מסכת נזיר פרק ג
דף טז, א פרק ג הלכה ז גמרא מה פליגין בשהיו שני כיתי עדים אילו אומרים מן הכיס מנה ואילו אומרים מן הצרור מנה הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות וכרב לא בטלה העדות זה אומר במקל הרגו וזה אומר בסייף הרגו הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה עדות מה פליגין בשהיו שתי כיתות עדים אילו אומרים במקל הרגו ואילו אומרים בסייף הרגו הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות וכרב לא בטלה העדות אילו אומרים לדרום פנה ואילו אומרים לצפון פנה כל עמא מודו הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות חייליה דרב מן הדא רבי יודה ור"ש אומר הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אילו ינשאו ולא שמיע דמר רבי לעזר מודה רבי ליעזר בעדים מה בין עדים מה בין צרה לא חששו דבר צרה אצל חבירתה כלום מתניתא פליגא על רב אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישות זו את זו עדותן בטילה אמר רבי מנא פתר לה רב עד בעד אמר רבי אבין אפילו תימא כת בכת שנייא היא דיני נפשות דכתיב (דברים טז) צדק צדק תרדוף תני רבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה לא נחלקו על מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו שיהא נזיר בקל שבהן ועל מה נחלקו על שני עדים שבית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין נזירות ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים:
|