| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק י
דף לב, ב פרק י הלכה א גמרא האב מיפר חלקו של בעל. אמר ר' נתן זו דברי ב"ש אבל דברי חכמים אין צורך להפר בשלא הקם. אבל אם הקם אינו יכול להפר. את אמר האב מיפר חלקו של בעל ביקש להקם אמר מוקם ליך סתם מוקם ליך סתם מופר לך חלקו של בעל. פשיטא דא מילתא לא היפר האב את חלקו ועברה על נדרה. לוקה. היפר האב ולא היפר הבעל מהו שתלקה. או מאחר שאם ימות הבעל מתרוקנת אצל האב אינו לוקה ניחא כמאן דמר אין מיתה בהפרה. ברם כמאן דמר יש מיתה בהפרה. מיתה בהפרה היא. וכן מכיון שאינו מיפר לה ועברה על נדרה לוקה תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר לה חלקו של ראשון. אמר יוסי מתניתא אמרה כן אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
דף לב, ב פרק י הלכה ב משנה מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה ייפה כח האב מכח הבעל בדבר אחר ייפה כח הבעל מכח האב שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר:
דף לב, ב פרק י הלכה ב גמרא הוון בעיי מימר בשלא היפר האב חלקו ומת ולא נתרוקנה רשות לבעל. נישמעינה מן הדא דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין הדא אמרה אפילו לא היפר האב חלקו ומת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. הוון בעיי מימר כשהיפר הבעל את חלקו אבל לא היפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב.
|
