| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ח
דף כח, א פרק ח הלכה ו משנה קונם יין שאיני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון:
דף כח, א פרק ח הלכה ו גמרא הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. רבי אבין בשם רבי אילא והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר לא בדא. לענין שכר בתים לא שנייא זה אומר אדר הראשון וזה אומר אדר השני. יחלקו חדש העיבור. איתא חמי לנדרים לית את חשיש. ולממון את חשש. אמר ר' הילא והן שעיברו ואח"כ השכיר אבל השכיר ואח"כ עיברו לא בדא. ולענין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השני אלא שכותבין אדר השני תיניין. ר' יודה אומר אדר השני כותב תי"ו ודיו:
דף כח, א פרק ח הלכה ז משנה ר' יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי צום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל שום האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אין את בא ונוטל לבניך כור אחד של חיטים ושתי חביות של יין הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרתי לך אלא מפני כבודי זהו כבודי וכן האומר לחבירו קונם שאין את נהנה לי אם אין את בא ונותן לבני כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו הריני כאילו התקבלתי:
דף כח, א פרק ח הלכה ז גמרא רבי חייה בשם רבי יוחנן אף הראשון במחלוקת. אמר ר' זעירא בסתם חלוקין. מה אנן קיין אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו הכל אסור. אם בשזה אמר מפני כבודי וזה אמר מפני כבודך אמרתי דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. ר' אומר סתמין כמן דאמר מפני כבודי. ורבנין אמרין סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי. וזה אמר מפני כבודך אמרתי. רבי יסא בעי קומי רבי יוחנן
|
