| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ז
דף כה, א פרק ז הלכה ג גמרא הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה ובסקורטיה ובפמלייה ואסור בפסיקיא ובפונדה. הנודר מן המלבוש אסור בכל מיני מלבוש ומותר באילו. רבי ירמיה אמר רבי זעירה בעי אמר קונם כסות שאיני לובש לבוש שאיני מתכסה. רבי שמעון בן אלעזר אומר אמר קונם כל דבר שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו. נדר ביוצא ממנו מותר בו. מה אית לך כגון אילין שלחים. כל שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו נדר ביוצא ממנו אסור בו. מה אית לך כגון אילין סוסרנה. וכל דבר שאין דרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו לא נתכוון אלא ביוצא ממנו. מה אית לך אמר רבי יוסי בי ר' בון כגון הדין צמר גפן. כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו:
דף כה, א פרק ז הלכה ד משנה הנודר מן הבית מותר בעלייה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עלייה בכלל הבית הנודר מן העלייה מותר בבית:
דף כה, א פרק ז הלכה ד גמרא נראין דברי ר' מאיר בעירוני:
דף כה, א פרק ז הלכה ה משנה הנודר מן המיטה מותר בדרגש דברי רבי מאיר חכמים אומרים הדרגש בכלל המיטה הנודר מן הדרגש מותר במיטה:
דף כה, א פרק ז הלכה ה גמרא תני דרגש נזקפת ואינה נזקפת רבי שמעון בן אלעזר אומר שומע קלונטרין שלה ודיוו. רבי יוסה בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי איסי מיטה שנקליטיה עולין ויורדין בו שומטו ודיו. אי זו היא מיטה ואי זהו דרגש. א"ר ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא המיטה. ושאין מסרגין על גופה זו היא דרגש. והא תנינן מיטה ועריסה משישופם בעור הדג. ומסורג על גופה לאי זה דבר הוא שפה. אמר רבי לעזר תיפתר באילין ערסייתא קיסרייתא דאית להון ניקבין:
דף כה, א פרק ז הלכה ו משנה הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה ואסור ליכנס לעיבורה אבל הנודר מן הבית אסור ליכנס מן האגף ולפנים:
דף כה, א פרק ז הלכה ו גמרא ומנין שעיבורה של עיר כעיר. כתיב (יהושוע ו) והיה בהיות יהושע ביריחו. וכי ביריחו היה. כתיב (יהושוע ו) ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. א"ר יודן בר שלום בעיבורה היה ר' אבון בשם ר' אחא
|
