| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ו
דף כב, א פרק ו הלכה ח משנה הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין ומן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סיתווניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקו' שדה מפני שהוא שם לוויי:
דף כב, א פרק ו הלכה ח גמרא מתניתא מקום שאין קורין לקפלוטות כרישין אבל במקום שקורין לקפלוטות כרישין לא בדא. לכן צריכא אפילו במקום שקורין לקפלוטות כרישין. מן הכרישין מותר בקפלוטות. מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לוויי. ותני עלה הנודר מן הירק בשביעית אסור בירקות שדה. תניתה רבי קריספא בשם רב חנינה בן גמליאל דאמר טעמא הדא דאמר עד שלא התיר רבי להביא ירקות מוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר ר' להביא מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע. אמר רבי יוסי בן חנינה עולשין חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית. הדא דאת אמר עד שלא התיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר רבי להביא ירקות מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע. תני אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זה מעוברת. רבי זעירא בשם רבי אבהו אמר עד שלא התיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר רבי ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע. היה רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (מלכים ב ד) ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים וגו'. אין לך מבכר בארץ ישראל יותר מבעל שלישה ולא ביכר אלא אותו המין. והביא לאיש האלהים. אימתי הביאו לאחר העומר שנאמר (מלכים ב ד) תן לעם ויאכלו. הואיל והיתה השנה צריכה לעבר מפני מה לא עיברה אלישע. אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות. תני אין מעברין את השנה מפני הטומאה. ר' יהודה אומר מעברין שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה שנא' (דברי הימים ב ל) כי מרבית העם וגו'. ר"ש אמר אע"פ שעברו ניסן אינו מעובר אלא אדר. ר"ש בן יהודה משם ר"ש חזקיהו העשי לציבו' לעשות פסח שני. אית תניי תני מעברין את השנה מפני הטומאה. אית תניי תני אין מעברין.
|
