| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ו
דף כא, ב פרק ו הלכה ד גמרא ותני עלה במה דברים אמורים בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. וחומר הוא בגידולין דאמר רבי זעירא בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסו' שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. ודא מתניתא עבד לון כדבר שיש לו מתירין דתנינן תמן שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור. תיפתר מין בשאינו מינו בדבר שיש לו מתירין:
דף כא, ב פרק ו הלכה ה משנה הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו בתוכו אמרו לו וכן הדבר אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי אבל הנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור:
דף כא, ב פרק ו הלכה ה גמרא אמר רבי הולא מכיון שאמר זה אסרו עליו הוא והנייתו:
דף כא, ב פרק ו הלכה ו משנה הנודר מן הענבים מותר ביין ומן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אילו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן:
דף כא, ב פרק ו הלכה ו גמרא תני רבי שמעון בן אלעזר אומר קונם כל דבר שדרכו ליכאל ודרך היוצא ליאכל נדר בו מותר ביוצא ממנו. נדר ביוצא ממנו מותר בו. מה אית לך כגון זתים וענבים. וכל דבר שדרכו ליאכל ואין דרך היוצא ממנו ליאכל נדר בו מותר ביוצא ממנו. מה אית לך כגון אילין תותייא. וכל דבר שאין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו ליאכל נדר בו לא נתכוון אלא ביוצא ממנו. מה אית לך אמר רבי יוסי בי רבי בון זירעוני גינה שאינן נאכלין:
דף כא, ב פרק ו הלכה ז משנה הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרי' מן הסיתווניות מותר בחומץ סיתווניות ר' יהודה בן בתירה אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונדר הימנו אסור אף ביוצא ממנו וחכמים מתירין:
דף כא, ב פרק ו הלכה ז גמרא מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה שם בנו קרוי עליו. מסתברא רבי יודה בן בתירה יודי לרבי יוסי. רבי יוסי לא יודי לרבי יודה בן בתירה. רבייודה בן בתירה יודה לרבי יוסי שם בנו לא כל שכן שם אביו. רבי יוסי לא יודה לרבי יהודה בן בתירה. לא אמר אלא שם אביו הא שם בנו לא:
|
