| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ה
דף יח, א פרק ה הלכה א גמרא ואת אמר כופין. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא בתוך של חבירך אני נכנס לא לתוך שלך עליה כופין את הנודר שימכור חלקו באומר הנייתי עליך אבל באומר הנייתך עלי לא בדא:
דף יח, א פרק ה הלכה ב משנה היה אחד מן השוק מודר מאחד מהן הנייה לא יכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול הוא לומר לו בתוך של חבירך אני נכנס איני נכנס לתוך שלך:
דף יח, א פרק ה הלכה ב גמרא ולא תנינן כופין. תני רבי חייה אם היה נדרן כופין. דו אמר ליה אתית קדמוהי עבדת ליה כן. תיניינא ועבדת ליה כן מיכן ואילך או שרי נדרך או זבין חולקך:
דף יח, א פרק ה הלכה ג משנה המודר הנייה מחבירו ויש לו שם מרחץ ובית הבד מושכרים אם יש לו בהן תפיסת יד אסור אין לו בהן תפיסת יד מותר האומר לחבירו קונם לביתך שאיני נכנס שדך שאיני לוקח מת או שמכרן לאחר מותר לבית זה שאיני נכנס שדה זו שאיני לוקח מת או שמכרן לאחר אסור:
דף יח, א פרק ה הלכה ג גמרא כמה היא תפיסת יד למחצית ולשליש ולרביע. ביתך זה משם מה אתה תופשו משם ביתך זה. נפל ובנאו הוא לית ליה. נישמעינה מן הדא האומר ליורשיו תנו בית חתנות לבני או בית ארמלות לבתי ונפל יורשין חייבין לבנותו. תמן תנינן האומר לבנו קונם שאת נהנה לי. אם מת יירשנו. בחיי ובמותי מת לא יירשנו. אמר רבי ירמיה חמי היך תנינן הכא והתני בחיי אם מת יירשנו. במותי אם מת יירשנו. בחיי ובמותי אם מת לא יירשנו. מה בין להוא דאמר חדא חדא להוא דאמר תריי תריי. רב ירמיה ורבי יוסי בן חנינה תריהון אמרין קונם הניית נכסיי אילו עליי בחיי ובמותי מכיון שאמר אילו אסרן עליו בין בחיים בין לאחר מיתה. אמר ר' יוסי תנינן בנזיקין מה דלא תנינן בנדרים קונם לביתך שאיני נכנס. שדך שאיני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר. לבית זה שאיני נכנס שדה זו שאיני לוקח מת או שמכרו לאחר אסור.
|
