| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ד
דף יד, ב פרק ד הלכה ג גמרא חוקים ומשפטים מה אני בחנם אף אתם בחנם. יכול מקרא ותרגום כן ת"ל חוקים ומשפטים חוקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדין בחנם מקרא ותרגום. וכן חמיי מתנייא נסבין אגריהון. א"ר יודן בי רבי ישמעאל שכר בטילין הן נוטלין. אמר רבי זעירא מדבריהן זן את עבדו ואינו זן את עבדו. הוון בעיי מימר מאן דמר הטהורה נפשה לשמים וגופה שלו. וזו הואיל וגופה ונפשה לשמים זן את עבדו. מאן דמר שאם ירצה הרי מוכרה לגוים או מאכילה לכלבים. וזה הואיל ואין גופו שלו ואין מוכרו לגוים ואינו מאכילו לכלבים זן את עבדו. אשכח תני זן את עבדו:
דף יד, ב פרק ד הלכה ד משנה המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהניהו ומיסב עמו על המיטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר:
דף יד, ב פרק ד הלכה ד גמרא ר"ש בן יקים אמר שלא ישהא. מתניתא בשאסר הרופא נכסיו עליו. אבל אם אסר החולה נכסיו עליו של רופא הוא חטא על נפשיה. אבל לא באמבטי קטנה דהוא מפתח ליה. תני רוחץ עמו במרחץ קטנה. דו נסב אשונה. תני מן התמחוי החוזר. מהו תמחוי החוזר. תמן אמרין פוסגתא. רבנין דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר. תני מן הכוס החוזר. אי זהו כוס החוזר. תמן אמרין קונדיטון. רבנין דהכא אמרין מליי מי סורס וקדחין ושתיין ומחזירין:
דף יד, ב פרק ד הלכה ה משנה לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים לא יעשה עמו באומן דברי ר' מאיר וחכמים אומרים עושה הוא ברחוק ממנו:
דף יד, ב פרק ד הלכה ה גמרא על דעתיה דר"מ אסור
|
