| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ד
דף יד, א פרק ד הלכה ב גמרא אם בשיש לו מי שירפאנו אפי' רפואת נפש לא ירפאנו לא מכל אדם זוכה להתרפות. ולא ניכסי המחזיר הן שהן אסורין לבעל הפרה. עולא בר ישמעאל בשם ר' יצחק כשהיו ניכסי זה אסורין על זה וניכסי זה אסורין על זה. מאן תנא תפול הנייה להקדש. ר' מאיר. דר' מאיר אומר מועלין באיסרות. ר' בון בר חייה בעי נדר מן ככר מהו לחמם בו את ידיו. נישמעינה מן הדא אמר ככר זו הקדש אכלו בין הוא בין אחר מעל לפיכך יש לו פדיון. אם אמר הרי הוא עלי אכלו מעל בו בטוב' הנייה דברי ר"מ. אחרים לא מעלו לפיכך אין לו פדיון. לא אמר אלא אכלו הא לחמם בו את ידיו מותר. תלמידוהי דר' יונה שם ר' בון בר חייה כיני באומר לא אוכלנו ולא אטעמנו. לא אסרו עליו אלא לאכילה. עד כדון צריכא נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו:
דף יד, א פרק ד הלכה ג משנה ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות ולא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו מקרא וזן את אשתו ואת בניו אע"פ שהוא חייב במזונתן ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה ר' אליעזר אומר זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה אמרו לו מה בין טמאה לטהורה אמר להן שהטהורה נפשה לשמים וגופה שלו והטמאה נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי מוכרה לגוים או מאכילה לכלבים:
דף יד, א פרק ד הלכה ג גמרא המתקן פירותיו של חבירו שלא מדעתו טובת הניית מעשרותיו של מי. רבי אבהו אומר של מתקן. רבי זעירא אמר של בעל הפירות. רבי זעירא כדעתיה דאמר רבי זעירא בשם רבי שמעון בן לקיש הפריש קרבן נזיר קרבן מצורע של חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ותורם תרומתו ומעשרותיו של חבירו לדעתו. פתר לה בשלא יהא לו טובת הנייה בהן. כתיב (דברים ד) ראה לימדתי אתכם
|
