| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ג
דף יג, א פרק ג הלכה ט גמרא הה"ד (שמות ד) ויהי בדרך במלון. ואמר רשב"ג חס ושלום לא ביקש המלאך להרוג למשה אלא לתינוק. בוא וראה מי קרוי חתן משה או התינוק. אית תניי תני משה קרוי חתן. אית תניי תני התינוק קרוי חתן. מאן דאמר משה קרוי חתן. חתן דמים מתבקש מידך. ומאן דמר התינוק רוי חתן. חתן במדים את עומד לי. (שמות ד) ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו וג'. ר' יודה ורבי נחמיה ורבנין. חד אמר לרגליו של משה וחרנה אמר לרגליו של מלאך. וחרנה אמר לרגליוש ל תינוק. מן דמר לרגליו של משה הילך גזי חובך. מן דמר לרגליו של מלאך הילך עבד שליחתך. מן דמר לרגליו של תינוק נגעה בגוף התינוק. (שמות ד) וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה אחת למילה ואחת לציצין. (ויקרא יב) ימול בשר ערלתו אע"פ שיש שם בהרת. מה אני מקיים (דברים כד) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו'. אף במילה. מה אני מקיים ימול בשר ערלתו בזמן שאין שם בהרת. ת"ל בשר אע"פ שיש שם בהרת. על דעתיה דר' יונה דאמר מצות עשה דוחה את מצות לא תעשה אע"פ שאינה כתובה בצידה ניחא. על דעתיה דר' יוסה דאמר אין מצות עשה דוחה למצות לא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה. מכיון דכתיב בשר ערלתו כמי שהיא כתובה בצידה:
|
