| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ג
דף יב, ב פרק ג הלכה ט משנה קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערילי ישראל ואסור במולי אומות העולם שאיני נהנה למולים אסור בערילי ישראל ומותר במולי אומות העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים שנא' (ירמיהו ט) כי כל הגוים ערילים וכל בית ישראל ערלי לב ואומר (שמואל א יז) והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם ואומר (שמואל ב א) פן תשמחנה בנות הפלשתים פן תעלוזנה בנות הערילים רבי לעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר (ירמיהו ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב רבי ישמעאל אומר גדולה מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה רבי יוסי הגלילי אומר גדולה מילה שהיא דוחה שבת החמורה ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה הצדיק עליה מלא שעה רבי נחמיה אומר גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות עשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים דבר אחר גדולה מילה שאילולא היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנאמר (ירמיהו לג) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי דבר אחר גדולה המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר (שמות כד) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה:
דף יב, ב פרק ג הלכה ט גמרא אמר רבי יוחנן בר מרייה כתיב (בראשית טו) ביום ההוא כרת ה' ברית את אברם לאמר וגו' עד ואת בריתי אקים את יצחק וגו' שלש עשרה בריתות: (ויקרא יב) ביום השמיני ימול אפילו בשבת. מה אני מקיים (שמות לא) מחלליה מות יומת אף במילה. מה אני מקיים בשמיני ימול חוץ מן השבת. ת"ל וביום אפילו בשבת. בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כל המצותש בתורה. בתורה דכתיב (שמות טז) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי. וכתיב (שמות טז) ראו כי ה' נתן לכם את השבת. בנביאים דכתיב (יחזקאל כ) וימרו בי הבנים בחוקותי לא הלכו וגו'. וכתיב (יחזקאל כ) ואת שבתותי חיללו מאד. בכתובים דכתיב (נחמיה ט) ועל הר סיני ירדת וכתיב ואת שבת קדשך הודעת להם וגו'. אמר ר' אלעזר בי ר' אבינה מצוות שבת מליא להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצוותיה של תורה והמילה דוחה אותה. משל לשני מטרניות שהיו באות זו על גב זו ואין את יודע אי זו גדולה מחבירתה זו שהיא יורדת מפני חבירתה את יודע שחבירתה גדולה ממנו. ע"ז קשה מכולם (במדבר טו) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה. א"ר יודה בר פזי חילול השם קשה מכולן הדא הוא דכתיב (יחזקאל כ) ואתם בית ישראל כה אמר ה' אלהי ישראל איש גילוליו לכו עבודו ואת שם קדשי לא תחללו וגו'. וע"י שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו הה"ד (שמות ד) ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. א"ר יוסי חס ושלום לא נתעצל משה במילה אלא שהיה דן בעצמו ואומר אם לימול ולצאת סכנה היא. ואם לשהות הקב"ה אמר לו (שמות ד) לך שוב מצרים. אלא ע"י שנתעצל בלינה קודם המילה
|
