| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ג
דף ח, א פרק ג הלכה א גמרא תלה הפרשה בראשי המטות שיהא מתירין נדרי העם. רב יהודה בשם שמואל (במדבר ל) לא יחל דברו הוא אינו מיחל דברו הא אחר עושה דברו חולין. ואי זה זה זה חכם שמתיר נדרו. חנינה בן אחי רבי יהושע אומר (תהילים קיט) נשבעתי ואקיימה פעמים שאינו מקיים רבי יהושע אומר (תהילים צה) אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי חוזר אני בי. וכל הנדרים חכמים הם שהם מתירין ותנינן ארבעה נדרים התירו חכמים. רבי לעזר בשם רבי חייה רובה אילו אינן צריכין היתר חכם. רב ושמואל תריהון אמרין אלו הן צריכין היתר חכם. התיב איסי והרי לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן. א"ל שמואל חגר עליה מותא. מתניתא פליגי על איסי אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם. פתר לה כל נדרים צריכין פתח ממקום אחר. ואלו פתחן בצידן. א"ר זעירא הדא דאת אמר בשאינן מעמידים. אבל אם היו מעמידין צריכין היתר חכם. הרי זה מעמיד וזה אינו מעמיד מאחר שבטל אצל זה יבטל זה. תלמידויי דרבי חייה בר לולייני א"ר יודן שאילו היה אומר זה בסלע וזה אומר ליתן לו בשלש וזה אומר בשקל מעמיד מאחר שביטל דינר זה על זה יבטל עוד דינר אחר אצלו. ויתנו לו בשנים. א"ר אמי מאן תני נידרי זירוזין רבי טרפון דו פתר לה במעמידין.
|
