| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ב
דף ו, א פרק ב הלכה ב גמרא וסברנן מימר שבועה לא אוכל לך דברי חכמים אסור לפום כן לא תנינן. הרי הוא קרבן הרי הוא לקרבן. הרי הוא כקרבן מותר. הרי הוא שבועה. הרי הוא לשבועה. הרי הוא כשבועה אסור: זה חומר בשבועות מבנדרים. וחומר בנדרים מבשבועות כיצד (ויקרא ה) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים. להרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות. יצא דבר של איסור בדבר של מצוה הוון בעיי מימר שוגג הא המזיד לא אשכח תני ר' ישמעאל אומר (במדבר ל) ככל היוצא מפיו יעשה לא היוצא מפי שמים ומר אף בהקדש כן רבי יוסה בשם רבי הילא שכן אדם מקדיש סוכתו לשמים:
דף ו, א פרק ב הלכה ג משנה יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הריני נזיר אם אוכלה ריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת:
דף ו, א פרק ב הלכה ג גמרא ר' יוסי בעי שבועה שבועה שבועה שלא אוכל ואכל אמר ר' יוסי בי ר' בון נישמעינה מן הדא שבועה שלא אוכל ככר זה שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל. אינו חייב אלא אחת מפני שאמר זו. הא אם לא אמר זו חייב על כל אחת ואחת. אבימי אחוי דחיפה אמר שמשית בנדרים שמשית בשבועות. בעי חיפה מיבדקיניה היו לפניו ה' ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו. וחזר ואמר שנים אילו. וחזר ואמר ג' אילו. וחזר ואמר ד' אילו. וחזר ואמר חמשה אילו. ואכל את הראשון מהו. א"ל חייב על כל אחת ואחת. א"ל אינו חייב אלא אחת מכיון שהזכיר עליו שבועה עשאו כנבילה מיכן ואילך כמיחל שבועות על האיסורין. ואין שבועות חלות על האיסורין.
|
