|
תלמוד ירושלמי סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק ב
דף ה, א פרק ב הלכה א משנה אילו נדרים מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כע"ז כעורות לבובין כנבילות כטריפות כשקצים כרמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל את ראשו לכך קונם שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך האומר לאשתו קונם שאיני משמשך הרי זה בלא יחל דברו שבועה שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך אסור:
דף ה, א פרק ב הלכה א גמרא (במדבר ל) לה' אין אדם אוסר עליו דבר אלא שהוא לה'. תני דבית רב פליג מניין לנדרים שהן מותרין לך מן השמים ובני אדם נוהגין בהן באיסור שלא תהא נודר ומבטל ת"ל (במדבר ל) לא יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין. הוון בעיי מימר כגון הקרבן בשבועה הא בשאר כל הדברים לא. אתא מימר לך אפי' בשאר כל הדברים. (במדבר ל) לאסור אסר על נפשו. אית תניי תני אפי' על אחרים. הוון בעי מימר מאן דמר על נפשו לא על אחרים שלא לוסר נכסיו על אחרים. ומאן דמר אפילו על אחרים לוסר נכסיו על אחרים. הא
|