| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים נדרים
מסכת נדרים פרק א
דף ג, ב פרק א הלכה ב גמרא שנייא היא שבו בלשון שהתפיס את הקורדום בו בלשון התפיס בו את הנכסים. מה נפשך קדש קורדום קדשו נכסים. לא קדש קורדום אפילו נכסים לא קדשו. אילו אמר קונם קורדום יש לי וחזר ואמר קונם נכסיי עליך ויש לו קורדום נכסיו אסורין. יאות. אמר רבי יושוע בן חנניה. אילו אמר נכסיי מותרין וקם ליה יאות. לא אמר אלא שאין לזה קורדום. הא אם יש לו קורדום נכסיו אסורין. הדא אמרה שקדש קורדום. הדא אמרה שקדשו נכסים. הדא אמרה שאדם מקדיש לשמים בלשון קונם. ר' ירמיה בעי דבר שהוא משמש לשם חולין ולשם קרבן מהו לוסר עצמו בו. והא תנינן קונס קונסה שמה. והא תנינן שבותה שפותה שמה והא תני בר קפרא חרס לא חספא הוא. אמר ר' זעירא לשון גבוה הוא (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח. ר"ש בן לקיש אמר לשון אומות הוא כגון אילין ניוותאי דינון קריין לחספא כספא. אמר ר' יוסי נראין הדברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק כן אני אומר נזיר פסילים לא יהא נזיר מיתני שבותה שקוקה. תני ר' חייה שבוקה שקועה שקודה. נדר דנדר במוהי במומי. דנדר משה (שמות ב) ויואל משה. ר' יונה בעי ולמה לינן אמרין במומי דנדר שאול. (שמואל א יד) ויואל שאול. ימינא הרי זו שבועה. שמאלא הרי זו שבועה. אמר ר' מתניה דכתיב (דנייאל יב) וירם ימינו ושמאלו השמים וישבע בחיי העולם:
|
