| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים כתובות
מסכת כתובות פרק ה
דף לז, א פרק ה הלכה ו גמרא שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו רב הונא אמר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות לו דברים של יחיד מהו דברים של יחיד סכת לו את גופו ומרחצת לו את רגליו ומוזגת לו את הכוס למה משום שהיא חייבת לעשות לו או משום שאינן ראויין להשתמש בשפחה מה נפק מן ביניהון הכניסה לו עבדים אין תימר משום שאין ראויין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים הוי לית טעמא משום שהיא חייבת לו ר' אבודימא בצפרין בעי קומי ר' מנא לא מסתברא משום שהיא חייבת לו אמר לו אוף אנא סבר כן ותני כן כופה לעשות בצמר אבל לא בפשתן מפני שהיא מסרחת את הפה ומשלבקת את השפיות:
דף לז, א פרק ה הלכה ז משנה המדיר את אשתו מתשמיש המיטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת התלמידים יוצאין ללמוד תורה שלא ברשות שלשיום יום הפועלים שבת אחת העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחד בשבת הגמלין אחד לשלשים יום הספנין אחד לששה חדשים דברי רבי אליעזר:
דף לז, א פרק ה הלכה ז גמרא בית שמאי אומרים שתי שבתות כימי לידת נקיבה ובית הלל אומרים שבת אחד כימי לידת זכר או כימי נדתה: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום הא ברשות בתיהן אפילו כמה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן (מלכים א ה) וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש אמר רבי אבין חיבב הקב"ה פרייה ורביה יותר מבית המקדש מאי טעמא חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו רב אמר (דברי הימים א כז) הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה הכא את אמר שבת אחד וכא את אמר פעמיים בשבת תני בר קפרא הפועלין יוצאין למלאכתן שלא ברשות בתיהן שבת אחת. העונה האמורה בתורה. אית תניי תני
|
