| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים כתובות
מסכת כתובות פרק ד
דף כד, א פרק ד הלכה א גמרא הכתוב מדבר תני רבי חייה אין להן לא בקנסי הבת לא בפתוייה ולא בחבליה קנס אימתי הוא מתחייב רבי יונה אומר משעה ראשונה רבי יוסי אמר בסוף מתיב רבי יוסי לרבי יונה על דעתך דתימר משעה ראשונה והא תנינן עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין אמר ליה מטינתה לההיא דתני רבי שמעון בן יוחי ונתן לנערה ונתן לאבי הנערה מתיב רבי יונה לרבי יוסי על דעתך דתימר בסוף והא תנינן עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של האב משבגרה הרי הן של עצמה ובוגרת יש לה קנס אמר ליה מטינתא לההיא דתני רבי חייה דתני רבי חייה (דברים כב) תחת אשר עינה לרבות שהיתה נערה ובגרה ואתיא אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא דתנינן תמן גנב משל אביו טבח ומכר ואחר כך מת משלם תשלומי ארבעה וחמשה מתיב רבי חגיי לר' יוסי על דעתך דתימר בעמידת בית דין הדבר תלוי ניתני גנב משל אביו טבח ומכר בחיי אביו לא הספיק לעמוד בדין עד שמת אביו משלם תשלומי כפל והן אמר ארבעה וחמשה ברם הכא כל עמא מודו שהן של עצמה לא צורכה דלא למי הוא נותן לעצמה נותן לאביה:
דף כד, א פרק ד הלכה ב משנה עמדה בבית דין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בבית דין עד שבגרה הרי הן של עצמה
|
