| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק יד
דף עו, א פרק יד הלכה א גמרא אשתו של חרש שהלך לו בעלה למדינת הים ובאו ואמרה לה מת בעליך והלכה ונישאת לחרש או לפיקח ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה. אשתו של פיקח שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונישאת לחרש ואחר כך בא הפיקח. הוינן סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפיקח. עוד היא באילין קנסייא. נשתטתה לא יוציא. דבית ר' ינאי אמרי מפני גרירה. ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין שאינה יכולה לשמור את גיטה. ר' נחמיה בר מר עוקבן בריה דרבי יוסי אמר תלתא. עבר וגירש. מאן דאמר מפני גרירה גירש מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה אסור. יש לה בן ואב ואח מאן דאמר מפני גרירה אסור מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה יש לה אב ויכולה היא לשמור את גיטה. פעמים שוטה פעמים חלומ' מאן דאמר מפני גרירה אסור מאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה יש לה עיתים ויכולה היא לשמור את גיטה:
דף עו, א פרק יד הלכה ב משנה א"ר יוחנן בן נורי וכי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאת והאיש המתחרש אינו מוציא אמרו לו לא דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה:
דף עו, א פרק יד הלכה ב גמרא ר' חנניה בעא קומי רבי הילא נראין הדברים בפיקחת שיש בה דעת שהיא יוצאה בין לדעת בין שלא לדעת. וחרשת שאין בה דעת לא תצא אלא לדעת. ולא עידות היא. אף זו כיוצא בה ומוסיפין על העדות. ור' חנניה סבר מימר בפיקחת שהשיאה אביה ונתחרשה. רבי יוסה סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה אמר ר' יוחנן לית כן על ראשה אית כן על סופה.
|
