| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק יג
דף ע, א פרק יג הלכה א גמרא משלך נתנו לך. בדין היה שלא היו נישואיה נישואין והן אמרו שיהו נישואיה נשואין והן אמרו שתמאן בו ותצא. מה טעמא דבית שמאי אם אומר את כן נמצאתה עושה כל הבעילות שבעל בעילת זנות. אמר רבי אבין אתיא דבית שמאי כר' לעזר דתני ר' לעזר אמר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות הרי זו בעילת זנות. הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי אין מיאוניה מיאונין. נכנסה לחופה ולא נבעלה מה את עבד לה כארוסה כנשואה. ארוסה שביהודה שלבו גס בה מה את עבד לה כארוסה כנשואה. נראית שלא למאן אפילו כן חוזרת וממאנת. נישמעינה מן הדא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה והלכה היא והשיאה את עצמה אפי' כן חוזרת וממאנת. מה טעמון דבית שמאי בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת. יבמה שנפלה לו על כרחה אינה ממאנת. מה טעמון דבית הלל אם בעיקר היא ממאנת. לא כל שכן ביבם. רבי יוחנן אמר ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמאי דבית שמאי אומרים בבעל. מה אנן קיימין אם באומרת אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמה מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת אי אפשי בנישואין. רבי יוחנן אמר באומרת אי אפשי בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין באומרת אי אפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתין פליגין על ר' יוחנן וכולם אם מתו או מאנו או נתגרשו או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות נתגרשו לא הימנו ודכוותה מאנו הימנו. תני ר' חזקיה כן אם מאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצת ולא מתייבמת. אמר ר' יודן אבוי דר' מתנייה תפתר שמתו ולא מאנו דמתניתא אמרה כל היכולמה למאן ולא מאנו ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי אבודימי
|
