| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק יב
דף סז, א פרק יב הלכה א גמרא והכא את אמר הכין. שנייא היא דכתיב (דברים כה) מעל רגלו. מעתה אפילו מן הארכובה ולמעלן תהא כשירה. שנייא היא דכתיב מעל רגלו. מעל רגלו ולא ממעל דמעל רגלו. התיב כהנא והא כתיב (דברים כח) ובשלייתה היוצאת מבין רגליה וכי מבין רגליה היא יוצאת. אלא נראית כמבין רגליה. כההיא דתני תמן כיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון אלא נראה כבין האולם ולמזבח:
דף סז, א פרק יב הלכה ב משנה חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה רוב רגלו חליצה כשרה חלצה בלילה חליצתה כשירה ר' ליעזר פוסל ובשמאל חליצתה פסולה ור' ליעזר מכשיר:
דף סז, א פרק יב הלכה ב גמרא שופר של ע"ז ושל עיר הנדחת ר' לעזר אומר כשר. תני ר' חייה כשר. תני ר' הושעיה פסול. הכל מודין בלולב שהוא פסול. מה בין שופר מה בין לולב. אמר רבי יוסי בלולב כתיב (ויקרא כג) ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה (במדבר כט) יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. אמר רבי לעזר תמן בגופו היה יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה. הכל מודים בסנדל של עיר הנדחת שהוא כשר דכתיב (דברים כה) חלוץ הנעל מכל מקום. אמר רבי מנא כמא דאת אמר תמן יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. כן את אומר הכא חלוץ הנעל מכל מקום. סנדל של עץ חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין של עץ. רבי בא בשם רב והן שהיו מעמידין של עץ. תמן אמרין בשם רב והן שיהו תרסיותיו של עץ. רבי הילא בשם רבי יוחנן אפילו כולו של עץ כשר. מתני' מסייעא לר' יוחנן סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו דברי ר' עקיבה אבל חכמים לא הודו למדרס. סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו
|
