|
תלמוד ירושלמי סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק יא
דף סב, א פרק יא הלכה א גמרא וכרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר למידין מקל וחומר. ואין עונשין מקל וחומר. מנן ליה ואתייא כההיא דתני חזקיה (ויקרא כא) ובת כהן כי תחל לזנות מה תלמוד לומר איש. להביא את הבא על בת בתו מן האונסין שתהא בשריפה. אמר רבי יוסי בי ר' בון אפילו לאזהרה את ש"מ. (ויקרא יט) אל תחלל את בתך ומ"ט דר' יודה (דברים כג) לא יקח איש את אשת אביו. זו אשת אביו. ולא יגלה כנף אביו זו אנוסתו. מה מקיימין רבנן כנף אביו. תמן אמרין ולא ידעין מן מה שמועה זו כנף הסמוכה לאביו. בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב. אמר רבי הילא להתרייא. שאם התרו בה משום אשת אב לוקה. משום כנף אב לוקה. מודה רבי יהודה בשאר כל הספיקות שהוא פטור. מודה רבי יהודה שאם קידשה שתפסו בה קידושין. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי מהו שיהא הוולד ממזר כר' יודה. א"ל (דברים כג) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה הפסיק העניין. הפסיק העניין לעניין אשת אב. א"ל אשת אב בכלל כל העריות הייתה ויצאה מכללה ללמד על כל העריות לממזר. ותצא אשת אב ותלמד על כל העריות ממזר ותצא אנוסה ותלמד על כל האונסין לאיסור. אמר ליה אשת אב בכלל כל העריות הייתה ויצאת מכללה ללמד על כל העריות לממזר. אית לך למימר הכא אנוסה בכלל כל האונסין הייתה ויצאת מכללה ללמד על כל האנוסין לאיסור. ותצא אשת אב ותלמד על כל אנוסתה. אמר ליה אם אשת אב היא אינה אנוסה. ואם אנוסה היא אינה אשת אב:
דף סב, א פרק יא הלכה ב משנה גיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפי' הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:
דף סב, א פרק יא הלכה ב גמרא והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר
|