| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק יא
דף סא, ב פרק יא הלכה א גמרא שהיא בלא תעשה מכיון דכתיב זמה זמה לגזירה שוה כמי שכולהן כן דכולהן כן. עד כדון בת בתו מן הנישואין. בת בתו מן האונסין. (ויקרא יח) ערות בת בנך או בת בתך. מה אנן קיימין אם מן הנישואין כבר הוא אמר אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין. עד כדון לאזהרה לעונש מניין. אמר רבי שמואל בר רב יצחק (ויקרא יח) הנה מהנה. זמה מזמה. עד כדון כר' עקיבה. כר' ישמעאל. תני ר' ישמעאל הנה מאתהן. עד כדון בת בתו. בתו מניין. רב אמר אם על בת בתו הוא מוזהר. לא כל שכן על בתו. אם על בת בתו הוא ענוש לא כל שכן על בתו. בעון קומי רבי אבהו בת בתו מן הנישואין בת בתו מן האונסין. אמר לון כל שם בת בת אחת. בעון קומי רבי אבהו הבא על אשה וילדה בת ואח"כ בא עליה חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ובת בנה אמר לון (ויקרא יח) שארה אנה זמה היא. ב כולהון משום זמה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי למה לית אינון אמרין בתך לא תגלה. בת בתך לא תגלה. אמר ליה אילו הוה כתיב ערות אשה ובת בתה לא תגלה הוינן אמרין בתך לא תגלה. בת בתך לא תגלה. ר' אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות. מה טעמא (שמות ל) על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. וכתיב (שמות ל) איש אשר ירקח כמוהו הרי כאן שני לאוין וכרת אחד לאוין חולקין כריתות.
|
