| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק י
דף נג, ב פרק י הלכה א גמרא קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנן מריח ערוה נגעו בה. מעתה לא תהא צריכה ממנו גט. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר. שמואל אמר אומר אני שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. התיר רבי חגיי קומי רבי זעירא והתנינן אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו. אם אומר את שמא שילח לה גיטה ממדינת הים תהא אסורה לחזור לו. אלא כרבי יוסי בן כיפר דרבי יוסי בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת. ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט פסלה מן הכהונה. והתנינן אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה. רבנין דקיסרין בשם רבי הילא כדי לברר איסורו של ראשון. עד כדון ביודעת שהיא אשת איש. לא היתה יודעת שהיא אשת איש. נישמעינה מן הדאט קטנה שהשיאה אביה נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה וא"ר אילא תני תמן כל העריות אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו. שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת והכא לא שנייא בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת: ולא פירות. ואמר ר' אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל. הדא דתימר בשאכל עד שלא בא הראשון. אבל אם אכל משבא הראשון מוציאה: ואם נטלה מזה ומזה תחזור. הדא דתימר בשנטלה משבא הראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון
|
