| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ט
דף נב, א פרק ט הלכה ד גמרא מהו ולא פירות שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל. א"ר יוסה כל שעה הויא רבי אילה אמר לי תני מתניתך יורשה ומיטמא לה. ותני כן מטמא הוא אדם לאשתו הכשירה. ואינו מיטמא באשתו פסולה. ר' אבון בעא קומי רבי מנא עבדי שניות מהו שיאכלו בתרומה. אמר ליה שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין. תמן תנינן גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר פסול ופוסל לכהונה. ומר שמואל אכרזון בקרויבון פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר אין מעשין אלא לפסולין. שמואל אמר אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן שניות. לא בגין דא אמר שמואל. והא תנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא שמענו כופין. מה בין אילו לאילו. אלא על ידי שהן דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק לפיכך יש להן כתובה. ואילו על ידי שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק לפיכך אין להן כתובה אית דבעי מימר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר לפיכך יש להן כתובה. ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר לפיכך אין לה כתובה. מה נפק מן ביניהון המחזיר את גרושתו משנישאת מאן דאמר אילו על ידי שהן דברי תורה. וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש להן כתובה. ואית דבעי מימר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד. וזה הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה. רבי יעקב בא אחא אמר רבי זעירה ורבי הילא תריהון אמרין במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר יש לה מזונות. אמר ליה ר' לעזר אומר לה הוציא ואת אמר הכין. הוון בעיין מימר כן בתניי כתובה פליגין. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו לא כל שכן בה. ומאן דמר במזונות פליגין הא בתניי כתובה לא למה בה קנסו ולא קנסו ביורשיה:
דף נב, א פרק ט הלכה ה משנה בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל
|
