| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ח
דף מה, ב פרק ח הלכה א גמרא רבנן דורשין (בראשית יז) ערל מה תלמוד לומר זכר עד שיהא כולו זכר. רבי יודה דרש זכר מה תלמוד לומר ערל ואפילו מקצתו ערל. ברם הכא (שמות כג) כל זכורך פרט לאנדרוגינס. תמן תנינן קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא. שמואל אמר אפילו אחזתו החמה שעה אחת ממתינין לו עד שלשים יום ואותן שלשים יום מהו להאכילו מחלבה של תרומה. מהו לסוכו שמן של תרומה. נישמעינה מן הדא הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה ונשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בי רבי חייה אין ערלה אלא משמיני והלאה. ותני כן כל שלשים יום אסור להאכילו חלבה של תרומה ואסור לסוכו בשמן של תרומה. לילי שמיני מה את עבד לה. מן מה דתני לילי שמיני הנכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה לילי שמיני כשמיני הוא. ותני כן כל שבעת ימים מותר להאכילו חלבה של תרומה ומותר לסוכו בשמן של תרומה. תמן תנינן אילו הן ציצין המעכבין את המילה. ר' אבינא בשם רבי ירמיה בחופה רוב גובהה של עטרה. רבי יוסי בן יוסי אמר בחופה רוב גגה של עטרה. רבי טבי בשם שמואל בודקין אותו בשעה שהוא מקשה מל ולא פרע את המילה כילו לא מל. תני וענוש כרת. רבי אחא בשם רבי אבהו הדא דתימר בשאין ביום כדי למרק. אבל אם יש ביום כדי למרק ממרק ואינו חושש. תני כל שעה שהוא עוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין את המילה בין על הציצין שאין מעכבין את המילה. פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר ר' יוחנן דברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היידן רבי יוסי ההיא דתנינן תמן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין של מילה כן אף במצה כן. מן מה
|
