| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ח
דף מה, א פרק ח הלכה א גמרא כפולין הן התורה דיברה כדרכה. (בראשית לא) הלוך הלכת כי נכסף נכספתה (בראשית מ) גנב גנבתי. מנלן. אמר רבי יודה בר פזי (שמות ד) אז אמרה חתן דמים למולות מיכן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. רב אמר המול ימול מיכן לנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. המול ימול מיכן לישראל ערל שלא ימול עד שימול ואין צריך לומר גוי ערל. אמר ר' לוי כתיב (בראשית יז) ואתה את בריתי תשמור. אתה וכל כיוצא בך תני ישראל מל את הכותי. והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו המשוך לא ימול שלא יבא לידי סכנה דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי הרבה משוכין היה בימי בן כוזבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המשוך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית. תני רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו על גר שנתגייר מהול שבית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובית הלל אומרים אין צריך להטיף ממנו דם ברית. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה הלכה כדברי התלמיד. אתא עובדא קומי רב ואמר מן הא דתני מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו אמר אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית. רב אדא בר אחווא אתיליד ליה חד בר <נש> כן מימסמס בה מית. א"ר אבין נעשה כרות שפכה ונתענה עליו שימות. רבנין דקיסרין אמרין נעשה פצוע דכא ונתענה עליו שימות. (ויקרא יב) ערלתו וודאי דוחה את השבת ואין הספק דוחה את השבת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין אנדרוגינס דוחה את השבת. שהיה רבי יודה אומר אנדרוגינס דוחין עליו את השבת וחייבין עליו כרת. ערלתו ערלתו ודאי דוחה את השבת. ואין בין השמשות דוחה את השבת. ערלתו ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין שנולד מהול דוחה את השבת. שבית שמאי אומר צריך להטיף ממנו דם ברית. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינס מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יודה אף הסומא. לית בר נש אמר אף אלא דו מודה על קדמייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יודה תמן אמר פרט. והכא אמר לרבות. רבי יודה ורבנין מקרא אחד הן דורשין.
|
