| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ה
דף לב, ב פרק ה הלכה ד משנה אחד יבמה אחת וא' שתי יבמות:
דף לב, ב פרק ה הלכה ד גמרא אף על פי שאמרו אין חליצה אחר חליצה אבל ביאה שלאחר חליצה פוסלתה מן הכהונה. בלא כך אינה פסולה מן הכהונה. אלא פסולה מלוכל בתרומה. הכא על חלוצתו חלוצתו פסולה מלאכל בתרומה. אלא כשבאו אחיו עליה. ניחא כמאן דמר הוא אינו חייב על חלוצה. והאחין חייבין על חלוצה ברם כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על חלוצה. אלא כשבא על הצרה. ניחא כמאן דמר הכל מודין בצרה שהוא חייב. ברם כמאן דמר הוא אינו חייב לא על חלוצה ולא על הצרה. אלא כשבאו אחין עליה. ניחא כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה אבל חייבין על הצרה. ברם כמאן דמר בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה. אלא כר"ע דר"ע אומר יש ממזר בחלוצה. א"ר יוסי תיפתר שהיה יבמה כהן ובא עליה וחיללה נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום. ולא כבר תנינן אין לאחר חליצה כלום. בגין ניתנינה דבתרא אחד יבמה ואחד שתי יבמות. אילו המקדש חלוצתו שמא תפשו בה קידושין. תיפתר אי כרבי שלא לדעת או דברי הכל במתכוין לקנותה לשום מאמר יבמתו ואינה יבמתו. א"ר בא
|
