| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ד
דף כט, א פרק ד הלכה יב גמרא ותמנותיהון הא אשתין ותריי. הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום א"ר בא בר זבדא כתיב (דברים כה) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. בית שהוא ניתר בחליצה אחת. אף בביאה כן. חליצה פוטר וביאה פוטר. כמה דאת אמר בחליצה. כן את אמר בביאה. ומהו להערים. וכי רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא הערים. קידש שלש מאות נשים בימי רעבון על מנת להאכילן בתרומה. תמן אין כל אחת ואחת ראויה לוכל בתרומה. ברם הכא כל אחד ואחד ראוי לייבם. ר' יודן בי רבי ישמעאל עבדין ליה כן:
דף כט, א פרק ד הלכה יג משנה המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבה וחכ"א אין הוולד ממזר ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר:
דף כט, א פרק ד הלכה יג גמרא ר' חייה בשם ר' יוחנן המחזיר את גרושתו משנישאת פסלה מן הכהונה. בלא כך אינה פסולה מן הכהונה. אלא פסולה מלוכל בתרומה. רבי זעירה ר' חייה בשם ר' יוחנן המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה. ומאי טעמא (דברים כד) כי תועבה היא. היא תועבה ואין הוולד תועבה:
דף כט, א פרק ד הלכה יד משנה ואי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת ב"ד:
דף כט, א פרק ד הלכה טו משנה אמר שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי ר' יהושע:
דף כט, א פרק ד הלכה טו גמרא ר' יוסי בן חנינה אומר וכולהם מאשת אב למדו (דברים כג) לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו. ר"ע דורש מה אשת אביו מיוחדת שהיא בלא יבוא הוולד ממזר אף כל שהוא בלא יבא הולד ממזר. התיבון הרי אלמנה לכ"ג. שנייא היא שפירש בה חלל. שמעון התימני דרש מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר. אף כל שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר. אף כל שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר. התיבון הרי נידה. שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר. רבי יהושע דרש מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה מיתת ב"ד והוולד ממזר. אף כל שחייבין עליה מיתת ב"ד הוולד ממזר.
|
