| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ד
דף כח, ב פרק ד הלכה יא גמרא לית מילתא דרבי לעזר אמרה רבה דמתניתא כרבי שמעון דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא. נאמר אולפן קביל מן רבה דמתניתה כד שמע דתני לה רבי חייה בשם ר' מאיר החולצת מונה משעת מיתה היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה. רבי חנינה אמר משעת נתינת גיטה. רבי יוחנן אמר משעת כתיבה. רב ושמואל רב כרבי חנינה. ושמואל אמר כרבי יוחנן. מתיב שמואל לרב על דעתך דאת אמר משעת נתינה. משום מה את חושש משום שנתייחדה בנתים. וניחוש לה לגט ישן. מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן על דעתך דאת אמר משעת כתיבה היו שני גיטין אחד נכתב עכשיו ואחד נכתב לאחר זמן וניתני שניהן ביום אחד לזו את אוסר ולזו את מתיר. מן דהוה מותבה רב לשמואל התיב רבי חנינה לרבי יוחנן. מאן דהוה רבי יוחנן מותבה לרבי חנינה התיב שמואל לרב והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה. חוץ מן האלמנה מפני האיבול. וכמה הוא האיבול שלשים יום. הדא דתימר בנשים אבל באנשים שלשה רגלים בשיש לו בנים. אבל אם אין לו בנים מיד בשיש לו מי שישמשנו אבל אם אין לו מי שישמשנו מיד בשאין לו בניו קטנים אבל אם היו בניו קטנים מיד. כהדא מעשה שמתה אשתו של רבי טרפון עד כשהוא בבית הקברות אמר לאחותה היכנסי וגדלי את בני אחותיך אעפ"כ כנסה ולא הכירה עד שעברו עליה ל' יום:
דף כח, ב פרק ד הלכה יב משנה ארבעה אחין נשואין לארבעה נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם מייבם את כולן הרשות בידו היה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה היתה אחת כשירה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשירה:
דף כח, ב פרק ד הלכה יב גמרא ארבעה מאחין כו' דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון בעיון מתייבמה קומי רבי אמר ליה רבי איזיל ייבם אמר ליה לית בחיילי. והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי. אמר ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא. אמר רבי אנא זייננא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלון להון בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי. סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאל בשלמא. אודיק ר' מן כוותא וחמתון. אמר לון מה עיסקיכון. אמרין ליה אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא. ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא. כתיב (שמואל ב ו) וישב ארון יי עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי וגו' במה בירכו בבנים. הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו) כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים וגו'. דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא. הא כיצד טמאה שבעה. וטהרה ז' וילדת. טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה
|
