| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ד
דף כו, ב פרק ד הלכה ח גמרא והיידא אמרה דא בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו הדא אמרה שניתנו שניות לחולץ. כיני מתניתא מותר הוא אדם בקרובת צרת חלוצתו. ואסור בצרת קרובת חלוצתו. הדא מסייעא לההיא דאמר רבי הילא בשם ר' אבינא קל וחומר מה אחות חלוצתו שהיא מדבריהן נתנו לה חכמים צרה. כאן שיש כאן איסור אחיו לא כל שכן:
דף כו, ב פרק ד הלכה ט משנה החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה:
דף כו, ב פרק ד הלכה ט גמרא שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן מה בין חולץ מה בין מגרש. אמר ליה מה את סבור חליצה קניין אינה אלא פטור. אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ. אבל חייבין עליה משום אשתו של מת:
דף כו, ב פרק ד הלכה י משנה שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו אמר לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה חלצו לה אחין או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:
דף כו, ב פרק ד הלכה י גמרא לא אמרו אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל אם מתה אשתו אסור יבמתו. אמר רבי יוחנן זו דברי רבי לעזר. אבל דברי חכמים מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו מותר ביבמתו. אמר רבי יוחנן דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור. ודברי ר' לעזר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו:
דף כו, ב פרק ד הלכה יא משנה היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות ואחת גרושות אחת ארוסות ואחת נשואות רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שליבו גס בה
|
