| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ג
דף כ, ב פרק ג הלכה ד גמרא אפילו כן אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה. אמרי לא אמרו בית שמאי אלא על ידי זיקה ועל ידי מאמר. וההיא דאמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושין מאה תופשין בה ולא כבית שמאי:
דף כ, ב פרק ג הלכה ה משנה שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת שנייה יוציא משום אחות אשה וראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
דף כ, ב פרק ג הלכה ה גמרא בין רבנין בין רבי שמעון מודין בה. כרבנין צד שקנה מאמר כנגדה אסור בצרה. וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו <אסור> מותר בצדה לפיכך חולצת ולא מתייבמת. כרבי שמעון קנה מאמר שתיהן <מותרות> אסורות. לא קנה מאמר הראשונה אסור' והשניה מותרת מספק חולצת ולא מתייבמת:
דף כ, ב פרק ג הלכה ו משנה שלשה אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית ומת נשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות מהן את אשתו ומת ראשונה יוצאה משום אחות אשה והשנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
דף כ, ב פרק ג הלכה ו גמרא בין רבנין בין רבי שמעון מודיי בה:
דף כ, ב פרק ג הלכה ז משנה שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית הרי זה אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
דף כ, ב פרק ג הלכה ז גמרא אמר רבי אבינא הדא דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות:
דף כ, ב פרק ג הלכה ח משנה שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן אם אמתו או שמיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות:
|
