| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ג
דף טז, א פרק ג הלכה א גמרא שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה מעשה. חלצו אחים או כנסו יכנוס מתה היבמה יכנוס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. לא אמר אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל מתה אשתו אסור ביבמתו. אמר רבי יוחנן זו דברי ר' לעזר. אבל דברי חכמים מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור. ודרבי לעזר אפילו בטל הגורם האיסור במקומו רבי יוסי בי רבי חנינה בעא קומי רבי יוחנן הכא את אמר מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו והכא את אמר אכין. אמר ליה איני יודע טעם אחיות מהן הן. אמר רבי זעורה אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות מה הן. ר' בא ר' חייא בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן. רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות. לאיסור אחיות שאינן יבמות. אמר ר' ירמיה תיפתר שנפל הבית על שניהן כאחת. רבי יוסה בעי אם בשנפל הבית על שניהן כאחת בדא אמר רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מהו. אלא בשמתו זה אחר זה הוון בעיי מימר
|
