| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ב
דף יד, א פרק ב הלכה ח גמרא מקום שאין אומרים לו ייבם אין אומרים לו חלוץ. והכא את אמר אכין. כאן בוודאי כאן בספק. קדמו וכנסו אין מוציאין מידן:
דף יד, א פרק ב הלכה ט משנה לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן:
דף יד, א פרק ב הלכה ט גמרא הדא דאת אמר בישראל אבל בכהנים אסור:
דף יד, א פרק ב הלכה י משנה מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה הנטען על השפחה ונשתחררה ועל הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא:
דף יד, א פרק ב הלכה י גמרא מצוה בגדול לייבם שנאמר (דברים כה) והיה הבכור אשר תלד. מה אנן קיימין אם בנולד יאמר קרייה יקום על אחי שם אביו המת. אלא עד שיהא הנולד בכור. מעתה אפילו היה לו בנים ומתו ואחר כך מת הוא לא תהיה אשתו זקוקה לייבום. ויאמר קרייה ובנים לא היו לו. אלא אם איננו עניין לנולד תניהו עניין למייבם. מצוה בגדול לייבם. הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס. קידש כמי שכנס. אמר שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו. גירש מהו שיחזיר. אם אומר את כן לא נמצאת מוצי' ליזה על בניה הנטען על אשת איש. רב אמר בנטען בעדים. רבי יוסי בעי אם בנטען בעדים בהא תני והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא.
|
