| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק א
דף ז, ב פרק א הלכה ה גמרא ותני ר' חייה כן וכולן אם יכולות להינשא לאחין שלא בעבירה צרותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום. תני רבי חייה אין צרה אלה מאח בלבד. אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. ר' ירמיה בעי ותהא צרה מן השוק. אמר ר' יוסה לא שמיע רבי ירמיה הדא דתני רבי חייה לא שמיע למתניתין מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. חזר ומר אין דשמיע אלא כאינש דשמיע מילה ומקשי עלה. ר' ירמיה בעי הבא על הצרה מהו שיהא חייב עליה משום אשת אח. אמר רבי יוסי אילו איפשר לצרה בלא אשת אח יאות. איפשר לאשת אח בלא צרה. איפשר לצרה בלא אשת אח. ואשת אח לא יבמתו היא. אמר רבי יוסה בי ר' בון תיפתר שהיה לה בנים מאחים:
דף ז, ב פרק א הלכה ו משנה בית שמאי מתירין את הצרות לאחים וב"ה אוסרין חולצו ב"ש פוסלין מן הכהונה וב"ה מכשירין נתייבמו ב"ש מכשירין ובית הלל פוסלין אע"פ שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטמאות שהיו אילו מטהרין ואילו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אילו על גב אילו:
דף ז, ב פרק א הלכה ו גמרא רבי סימון בשם ר' יוסי בשם נהוריי טעמון דבית שמאי (דברים כה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. החיצונ' לא תהיה לאיש זר. אתייא דבית שמאי כאילין כותייא שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות דאינון דרשין חוצה החיצונה. מה מקיימין ב"ש (דברים כה) ובן אילן לו. אמר רבי יעקב דרומייא קומי ר' יוסי
|
