| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק א
דף ה, א פרק א הלכה א גמרא והיה ר' יוחנן מקלס לה (ישעיהו מו) הזלים זהב מכיס (משלי ג) בני אל יליזו מעיניך (משלי כז) חכם בני ושמח לבי (משלי ט) תן לחכם ויחכם עוד (משלי א) ישמע חכם ויוסף לקח. אמר ר' שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכול הוא אנא פתר לה כר' עקיבה דר' עקיבה אומר יש ממזר ביבמה. אלא תמן יבמה אחת. והכא שתי יבמות. שנייא היא איסור יבמה אחת. שנייא היא איסור שתי יבמות. ר' יודן בעא כמאן דאמר הוא אינו חייב על החלוצה אבל חייב הוא על הצרה חליצה פטור ביאה פטור כמה דתימר חלץ לה נאסרה לאחין. ודכוותה בא עליה נאסרה לאחין. תני ר' חייה מת הראשון ייבם השני. מת השני ייבם השלישי. אמר ר' יוסי מה את סבר היא חליצה היא ביאה. כיון שחלץ לה נעקרה הימינה זיקת המת למפריעה. למפריעה חל עליה איסורו של מת אצל האחין. אבל אם בא עליה אשתו היא. ותני רבי חייא מת הראשון ייבם השני. מת השני ייבם השלישי. אחותו מאמו נשואה לאחיו מאביו. אחות אמו. גבר ובריה נסבין תרתין אחוון. אחות אשתו תרין אחין מסיבין לתרתין אחוון. ואשת אחיו מאמו. נאמר כאן אחוה ונאמר להלן (בראשית מב) שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. מה אחים שנאמר להלן באחים מן האב הכתוב מדבר אף אחים שנאמר כאן באחים מן האב הכתוב מדבר.
|
