| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק א
דף ג, א פרק א הלכה א גמרא התורה ריבתה בחליצה. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעורה אלמנה לכהן גדול מהו שתהא צריכה חליצה. אמר לא איפשר לומר קידושין תופסין בה ואת אומר אינה צריכה חליצה. א"ל הרי איילונית קידושין תופסין בה ואת אומר אינה צריכה חליצה. א"ל הרי איילונית מטעם אחר הוצאתה (דברים כה) אשר תלד יצתה זו שאינה יולדת. עד שאת למד כל העריות מאחות אשתו לאיסור למד כל העריות מאשת אחיו להיתר. א"ר מנא למידין שני איסורין משני איסורין. ואין למידין שני איסורין מאיסור אחד. ר' לעזר בשם ר' אבון כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור ודבר שאינו בא מחמת הגורם אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו. ומה אית לך אמר רבי יוסי בי ר' בון כגון אילו חמש עשרה נשים שלא תאמר בתו עד שלא נישאת לאחיו אסורה לו נישאת לאחיו מותרת לו. לוי בר סוסיי בעא קומי רבי ניתני שש עשרה נשים אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו אמר ליה ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקדקדו ולמה אמר ליה בגין דר' יודה דר' יודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו ולא מודי ר' יודה שאם קידש שתפסו בה קידושין אלא בגין דתנינן שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. ותני ר' חייה כן אם יכולות להינשא לאחיו שלא בעבירה צרותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום ומכולם אין לך אלא אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו. למה לא תניתה. בגין דתניתה ר' חייה לא ניתנינה כל שכן ניתנינה. אלא בגין דתנינן אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת ואת משכח בכלהון
|
