| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד מועד קטן
מסכת מועד קטן פרק ג
דף יז, א פרק ג הלכה ו משנה ר' אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכיפורים כרגלים וחכ"א לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים וראש השנה ויום הכיפורים כשבת:
דף יז, א פרק ג הלכה ו גמרא דבית ר' יניי אמרי עצרת עולה שבעה כרגלים. בעון קומי ר' יוסה שלשה לפני העצרת ועצרת שבעה הרי עשרה אלא שלשה לפני עצרת שבעה ועצרת שבעה הרי ארבעה עשר. א"ר יוסי בי ר' וכיני יום אחד לפני עצרת מונה חמשה. לאחר העצרת שנים מונה ארבעה שלשה בטלו ממנו גזירת שבעה. תני אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים א"ר שמואל בר רב יצחק יום הכיפורים שחל להיות בשבת מראין בו פנים כהדא ר' חזקיה הוה ליה עובדא סלקין רבנן לגבי' מיחמיי' ליה אפין בצומא רבא. אמר לון כלום אמרו אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים לא מפני התפילה שנייא היא יה"כ שחל להיות בשבת שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול:
דף יז, א פרק ג הלכה ז משנה אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על מיטות זקופות ואין מוליכין בבית האבל לא בטבלא ולא באקוטלא ולא בקנין אלא בסלים ואין אומרים ברכת אבילים במועד אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים:
דף יז, א פרק ג הלכה ז גמרא אמר רבי ירמיה ובלבד קרובין שהן ראויין להתאבל. כהדא דתני חכם שמת קרוביו ואפי' קרובים שאינן ראוין להתאבל כהדא רבי אבון דמך במועדא ולא גמל ליה רבי מנא חסד והוון ציפוראיי אמרין עד מית שנא. בתר מועדא עבד ליה איקריה. עאל ואמר קומיהון כהדא דתני חכם שמת הכל קרוביו באינון דהוון גביה אנן לא הוינן גביה. הקורע מן המלל מן השלל מן הרדיד אינו קרע מן האיחוי ה"ז קרע אי זהו איחוי א"ר אחא כל שאין מקומו ניכר. עשרה קרעים אסורין באיחוי הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו חכמה ועל הנשיא ועל אב בית דין ועל שמועות הרעות ועל קללת השם ועל שריפת תורה ועל ירושלם ועל בית המקדש. על אביו ועל אמו ועל רבישלימדו חכמה מנין (מלכים ב ב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. ר' מתון בעא קומי ר' יוחנן
|
