| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד מועד קטן
מסכת מועד קטן פרק א
דף א, ב פרק א הלכה א גמרא עמדה מלהכחיש זו בית הבעל מחלוקת דר"מ וחכמים. עד כמה תשהא ותיעשה בית השלחין עד כדי שתשהא שנים שלשה ימים קודם לרגל. נישמעינה מן הדא חבריה נגב קומי מועדא תלתא יומין חזר במועדא. אתא עובדא קומי רב חונה ואמר אילין דאכחשין ישתיין אילין דלא אכחשין לא ישתיין. ר' יונה ור' יוסי הורון בהדה מקרת דצילייא דהוון זריעה סערין מיחצדינון במועדא דלא יפקען וייבדן: ניחא מי קילון מי גשמים א"ר יוחנן גזרו מי גשמים מפני שהן כמי קילון. ר' ביסנא בשם ר' לא שנו אלא במועד הא בשביעית מותר. מה בין שביעית מה בין מועד שביעית ע"י שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח. מועד ע"י שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טרח. ואית דבעי מישמעינה מן הדא שביעית ע"י שזמנו מרובה התירו. מועד ע"י שזמנו קצר אסרו. אותן שבעה ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינן בשבעה ימי הרגל ויהיו אסורין. ר' ירמיה בעי מי תמציות שלא פסקו מה הן. נישמעינה מן הדא אלו הן מי תמציות כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין. פסקו גשמים אע"פ שהרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים. עד איכן חייה בר בון בשם ר' יוחנן עד כדי שתפרח חברית. רבי לעזר בי יוסי בשם רבי תנחום בי ר' חייה עד כדי שיעשו כרגלי האווז. רבי ירמיה בעי פרחה חברית ולא פסקה למפריעו הוא נעשה כמעיין או מיכן ולבא. ליידה מילה הטביל בו מחטים וצינורות אין תימר למפריעו הוא נעשה מעיין טהרו אין תימר מיכאן ולבא לא טהרו. רבי לעזר בי רבי יוסי שאל
|
