| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד תענית
מסכת תענית פרק ד
דף יט, ב פרק ד הלכה א גמרא אתיין אילין פלגיותא כהינין פלוגיותא מ"ד חובה אין נעילה פוטרת של ערב מ"ד רשות נעילה פוטרת של ערב. מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפלת הערב מה היא אמר לו רשות ובא ושאל את ר"ג תפלת הערב מה היא אמר לו חובה אמר לו והלא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת ועמד אותו התלמיד ושאל את ר"ג תפלת הערב מה היא אמר לו חובה אמר לו והא ר' יהושע אומר רשות אמר לו ר"ג לר' יהושע את הוא שאומר רשות אמר לו לאו. אמר לו עמוד על רגליך ויעידוך והיה ר"ג יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו בו כל העם. אמרו לר' חוצפית המתורגמן הפטר את העם אמרו לרבי זינון החזן אמור התחילו. ואמרו התחיל ועמדו כל העם על רגליהם אמרו לו וכי על מי לא עברה רעתך תמיד. מיד הלכו ומינו את ר"א בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה היה ונמלא כל ראשו שיבות והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממנו אלא שהוא בן גדולים יותר ממנו אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בהו. מה היתה יתידותו של רבי אלעזר בן עזריה שהוא עשירי לעזרא. כמה ספסלים היו שם ר' יעקב בר סיסי אמר שמונים ספסלים של תלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר אמר רבי יוסי בי ר' בון שלש מאות ספסלין של תלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר כהיא דתנינן תמן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן זה מדרש דרש ר"א בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשויים שורות שורות ככרם מיד הלך לו ר"ג אצל כל אחד ואחד בתוך ביתו לפייסו. אתא גבי ר' יהושע ואשכחי' דהוה עביד מחטין א"ל מן אילין את חיי א"ל ועד כדון את בעי מידע אי לו לדור שאת פרנסו אמר לו נעניתי לך. שלחין גבי ר' לעזר בן עזריה חד קצר ואיתד אמרי ר"ע הוה א"ל מי שהוא מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר להן נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו של רבן גמליאל אעפ"כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב ב"ד:
דף יט, ב פרק ד הלכה ב משנה אלו הן המעמדות (במדבר כח) צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאשי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו אלא שהתקינו הנביאים הראשונים ארבעה ועשרים משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראל הגיע זמן המשמר כהניו ולוייו עולין לירושלם וישראל שבאותו המשמר מתכנסין בעריהן וקוראין במעשה בראשית:
דף יט, ב פרק ד הלכה ב גמרא לא צורכה דילא אלו הן המעמדות מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית. בא להתחיל מתחילת הפרשה. אמר רבי יונה אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון. אם יהיו כל ישראל עולין לירושלים. לית כתיב אלא (שמות לד) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
|
