| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד תענית
מסכת תענית פרק א
דף ד, ב פרק א הלכה ג גמרא להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומה הוון יתיבון אמר רבי נחום לרב אדא בר איכומא לא מסתברא לברכה נאמרה א"ל אין. א"ל ולמה אמרת ליה דאי נהיג בשיטת רביה. אמר ר' מנא ר' חזקיה מני רביה א"ל זעירא א"ל אף אנן אמרין ר' יוסה בשם ר' זעירה להפסק תענית נאמרת. רב יהודה בר יחזקאל אמר הכין הוה יחזקאל אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו שנאמר (איוב לו) כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו כמה דאת אמר (ויקרא כ) ונגרע מערכך. א"ר יודן אבוי דר' מתנה ולא עוד אלא שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב כח) ומים תכן במדה. ר' יוסה בר יעקב סלק מבקרה לר' יודן מיגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא קליה שמע אמר אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים א"ל הדא מנן לך א"ל הכין היה ר' סימון ר' מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלש טפחים דברי ר"מ ר' יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה טפחיים ובשלישית ג' טפחים. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן שאין הארץ מעלה טפחיים כנגדו ומה טעם (תהילים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. אמר רבי לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות מה טעמא (ישעיהו מה) תפתח הארץ ויפרו ישע תפתח ארץ כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכיר ויפרו ישע זו פריה ורביה וצדקה תצמיח זו ירידת גשמים אני ה' בראתיו לכך בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם. רבי אחא ותני לה בשם רבן שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ. רבי חנינה בריקה בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה שרשי תאינה רכין בוקעין בצור א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה אמר רבי חנינה אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותה מ"ט (ישעיהו כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. תני אם היתה השנה חסירה נותנין לה חסרונה וא"ל הולכין אחר סידרה דברי ר' שמעון בן גמליאל ר' אומר לעולם הולכין אחר סידרה
|
