| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ח
דף מא, א פרק ח הלכה ג גמרא עד איכן ר' אחא ר' חיננה ר' יעקב בר אידי בשם ר"ש בן חלפתא כבן תשע וכבן עשר:
דף מא, א פרק ח הלכה ד משנה עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיאין אם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי:
דף מא, א פרק ח הלכה ד גמרא בתחילה תוחבה ברוטב אם שבה נפשה הרי יפה ואם לאו נותנין לה מגופו של איסור שתי עוברות באו לפני ר' טרפון שלח לגבון תרין תלמידים אמר לון אזלון ואמרון לון צומא רבה הוא אמרין לקדמייא ושדך וקרוי עלוי (תהילים כב) מבטן אמי אלי אתה אמרין לתיניינא ולא שדך וקרון עלוי (תהילים נח) זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב חולה אומר יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא רופא אומר יכול הוא וחולה אומר איני יכול שומעין לחולה לא צורכא אלא חולה אומר יכול אני ורופא אומר איני יודע ר' אבהו בשם ר' יוחנן נעשה כספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת:
דף מא, א פרק ח הלכה ה משנה מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפי' דברים טמאים עד שיאורו עיניו מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו ר' מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר ר' מתיה בן חרש החושש בגרונו מטילין בתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות שכל ספק נפשות דוחה את השבת מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק נכרי ספק ישראל מפקחין עליו מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו:
דף מא, א פרק ח הלכה ה גמרא מניין שמאכילין אותו דבילה וצימוקין של תרומה מן הדא (שמואל א ל) ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים ר' חונה אמר עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד ברעבון אכלן ר' יוחנן מטתיה כן ואכל מה דאשכח קדמוי וקרון עלוי (קוהלת ז) החכמה תחיה בעליה תני מאכילין אותו את הכל בקל נבילה ותרומה מאכילין אותו מתרומה טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית חלה וערלה צריכה א"ר יוסה קשיתה קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את
|
