|
תלמוד ירושלמי סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ז
דף לז, ב פרק ז הלכה ב גמרא חטאת לחטאת ועולה לעולה ואית דבעי מימר הפר והאיל ואילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים והדין תנייא תולה עבודות מ"ט (ויקרא טז) ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין מה אמור בענין אילו ואיל העם א"ר בון בר חייא ושעיר מ"ט מדם חטאת הכפורים כבר קדמה חטאת הכפורים (ויקרא טז) ובא אהרן אל אהל מועד מאיכן בא מקריית הפרשה ולהיכן הוא הולך להוציא כף ומחתה כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם ואת אמר הכין ולא כן א"ר יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים א"ר יוסה בן חנינה כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו א"ר יוסה עוד היא אמורה על סדר ובא אהרן אל אהל מועד מאיכן בא מקידוש הראשון שהיה בידו ולאין הוא הולך לקידוש האחרון א"ר מנא קומי רבי יוסה למה לי נן אמרין חוץ מקידוש האחרון א"ל שנייא היא דכתיב ובא ויצא ופשט את בגדי הבד שאין ת"ל אשר לבש וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש א"כ למה נאמר אשר לבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים א"ר אלעזר יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן ואי זו זו זו הוצאת כף ומחתה א"ר יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערבים: ולמה בבגדי לבן א"ר חייה בר בא כשירות של מעלן כך שירות של מטן מה למעלן (יחזקאל ט) ואיש אחד בתוכם לבוש בדים אף למטן (ויקרא טז) כתנת בד קדש ילבש:
דף לז, ב פרק ז הלכה ג משנה כהן גדול משמש בשמונה כלים. וההדיוט בארבעה. בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כה"ג חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים. ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך הצבור בו:
|