| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ג
דף טז, ב פרק ג הלכה ו גמרא מה טעמא דרבי מאיר (ויקרא טז) פשט וקידש ורחץ וקידש מה טעם דרבנן ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש אף פשיטה מקדש א"ר מנא קומי ר' יודן על דעתיה דר"מ רחיצה חוצצת א"ל מסבור את סבור על דר"מ ופשט וקידש ורחץ וקידש אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא בר קפרא אמר אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב מה טעם (ויקרא טז) חקת עולם לדרתיכם א"ר יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר א"ר יוסה מתניתא אמרה כן הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול ר' יוחנן אמר ולבשם לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב ודכוותה לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסה ר' שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא קם עם רבי זעירא א"ל מה חדתין הוה לכון בבי מדרשא יומא דין א"ר בד שיהו כפולים וקיימינה דלא כר' יוסי דתני (שמות כח) ולבני אהרן תעשה כתנות רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד ר' יוסי אומר אפילו כתונת אחת לכל אחד ואחד מאי טעמא דרבנן ולבני אהרן תעשה כתנות מ"ט דרבי יוסי למאה בני אהרן תעשה כתונת
|
