| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ב
דף יב, ב פרק ב הלכה ב גמרא תקריב אף לאחר הנסכים אית תניי תני קודם לנסכים מ"ד קודם לנסכים קודם לנסכי יין מ"ד לאחר נסכים לאחר נסכי סלת סלת קודמת לחביתין אע"פ שזה לאישים וזה לאישים זה קרבן יחיד וזה קרבן צבור חביתין קודמין לבזיכין אף על פי שזה קרבן יחיד וזה קרבן צבור זה תדיר וזה אינו תדיר חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים בזיכין ויין מי קודם ולא מתניתא היא לבונה ליין כאן לקרבן יחיד כאן לקרבן צבור כיני מתני' הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל א"ר יוחנן טעמא דבן עזאי (שמות כט) והקטרת את כל האיל המזבחה כדי שיהא נראה כמהלך ע"ג המזבח הראש והרגל ואת אמר הכין א"ר מנא פשט ראשה עקר רגלה:
דף יב, ב פרק ב הלכה ג משנה הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו רביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח:
דף יב, ב פרק ב הלכה ג גמרא א"ר חנינה מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה א"ר יוסה מתני' אמרה כן חדשים לקטרת בואו והפיסו א"ר חנינה וכן למחתה א"ר יוסה מתניתה אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם רב אמר (דברים לג) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מעשה באחד שיבשה זרועו ולא הניחה לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה:
דף יב, ב פרק ב הלכה ד משנה תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יתר כיצד עצמו בתשעה בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי עשרה בין הערבים באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזירי עצים בשבת באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים איל קרב באחד עשר
|
