| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ב
דף ט, ב פרק ב הלכה א גמרא בששייר (ויקרא ו) אשר תאכל אין אכילה אלא בכזית היה בכולו כזית ליטול מקצתו אין את יכול שאין בו כזית ליטול את כולו אין את יכול שאין כאן שייור והרים אשר תאכל האש יכול עצים ת"ל (ויקרא ו) עולה אי עולה יכול איברי עולה ת"ל (ויקרא ו) אשר תאכל האש הא כיצד חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד מצוה להקדים אש לעצים שנא' (ויקרא א) וערכו עצים על האש קידם עצים לאש סידר עד שלא תרם משחיל ותורם מפרק ותורם ר' יעקב בר אחא אמר חילפיי שאל קומץ שנתנו על גבי מערכת לילה מה הן ר' ירמיה אמר חילפיי שאל אימרין שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן ולא מתני' היא אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד מתני' למצוה מה צריכה ליה לעיכוב ציץ מהו שירצה על טומאת ידים ידים מהו שיפסלו משם יוצא ולאו מתני' היא קידש ידיו ורגליו וניטמו מטבילן והן טהורות יצא לא נפסלו משם יוצא ואתיא כמאן דאמר אין הלינה פוסלת בידים מה צריכה ליה ברם הכא כמאן דאמר לינה פוסלת בידים ידים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן ולאו מתני' היא קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר אמר רבי יוחנן תרומת הדשן תחילת עבודה של מחר היא וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים ר' חייה בר יוסף אמר מכיון שמסר יום ללילה דייו חברייא בשם רבי יוחנן
|
