| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ח
דף נט, ב פרק ח הלכה א גמרא אין חוששין לגירושיו שמואל אמר חוששין לגירושיו אתיא דשמואל כר' יודה דתנינן תמן גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ר' יודה מחייב וחכמים פוטרין:
דף נט, ב פרק ח הלכה ב משנה האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה אמר לו רבו כיצד יעשה ישחוט גדי וטלה ואימר אם גדי אמר לי רבי גדי שלו וטלה שלי ואם טלה אמר לי רבי הטלה שלו וגדי שלי שכח רבו מה אמר לו שניהן יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני:
דף נט, ב פרק ח הלכה ב גמרא תני ר' חייה הנמנה על שני פסחין כאחת אוכל מאי זה מהן שנשחט ראשון א"ר יוסה מתניתא אמרה כן שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון ר' לעזר ורבי יוחנן תריהון אמרין דר' נתן היא דר' נתן אמר יוצאין בזריקה בלא אכילה. ר' חזקיה בשם רבי בא בר ממל תיפתר ששכח רבו בין שחיטה לזריקה. א"ר חזקיה מתיב חד מן רבנן ואמרין הוא היה. והא תנינן שכח רבו מה אמר לו ישחוט גדי וטלה. א"ר יוחנן הפרי' פסחו עד שלא נתגייר ונתגייר עד שלא נשתחרר ונשתחרר. עד שלא הביא ב' שערות והביא שתי שערות צריך להמנות על פסח אחר. א"ר יודן כל הספיקות דר' נתן אינון חוץ מן הזורק דם חטאתו ודם אשמו ספק בלילה זרק ספק ביום זרק נעשה כספק כפרה וספק כפרה כיפר:
דף נט, ב פרק ח הלכה ג משנה האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מנת מי שיעלה מכם ראשון לירושלם כיון שהכניס הראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו לעולם אין נימנין עליו עד שיהא בו כזית לכל אחד ואחד נימנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט רבי שמעון אומר עד שיזרק עליו את הדם:
דף נט, ב פרק ח הלכה ג גמרא אמר רבי יוחנן לית כאן הריני שוחט אלא הריני מפריש
|
