| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ח
דף נח, א פרק ח הלכה א גמרא דכתיב (דברים יד) ושמחת אתה וביתך. ר' ירמיה בשם רבי יוחנן אדם קובע על חבירו קרבן נזיר שלא מדעתו אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. רבי זעירא בשם ר' יוחנן אדם קובע על חבירו חטאת חלב שלא מדעתו אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. ר' זעירא בשם ר"א אדם שוחט פסחו של חבירו שלא מדעתו אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. אמר ר"א מתניתא אמרה כן האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה שחט עליה בעלה תאכל משל בעלה מה נן קיימין אם בממחין סתם האשה ממחה לומר אצל בני אני רוצה אם כשאינן ממחין מתניתא בממחין אתא. ר' ירמיה בשם ר' יוחנן מתניתא בממחין לה הדא פליגא על דר' אלעזר דר"א אמר אדם שוחט פסחו שלא מדעתו אבל אינו מפרישו שלא מדעתו. שנייא היא פסח שנייה היא חטאת. פסח לכשתגדיל ראוי הוא להתכפר בו חטא' לכשתגדי' אינו ראוי להתכפר בה. אמר ר' יוחנן ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל רדופין אמר רבי יוסה בי רבי בון זה רגל ראשון שאביה רודפת
|
