| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ז
דף נז, א פרק ז הלכה יג גמרא תמן אמר דרבי שמעון היא. ולא שמיעין דאמר רבי הילא רבי איסי רבי אליעזר בשם רבי הושעיה הכל מודין בתחילה שהן חולקין בסוף שאינן חולקין מה פליגין בשהיו יושבין ואוכלין ופקעה עליהן הקורה ר' שמעון אומר עוקרין הן חלקן ואוכלין במקום אחר ורבנן אמרין אינן עוקרין את חלקן ואוכלין במקום אחר. ר' חייא בר בא א"ר יוסי בן חנינה בעי מעתה המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל אתא ר' שמואל ר' אבהו בשם ר' יוחנן המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. א"ר זעירא ותניי תמן יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורה חייב ולא פסל עצמו מפני חבורתו הדא אמרה אפילו לא אכל אין תימר אכל למה לי לא פסל עצמו מבני חבורתו. א"ר יוסה כיון שהוציאו פסלו אפילו אכל דבר פסול אכל ויידא אמר דא יש שובר אחר שובר אין מוציא אחר מוציא. או הדא אמרה כיון שהוציאו פסלו. או הדא אמרה המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. פשיטא דא מילתא התחילו אלו ונטמאו אלו זכו טהורין בחלקן של טמאין ולא עוד אלא אפילו התחילו אלו ונטמאו הן זכו טהורין בחלקן של טמאין. אבל התחילו אלו ונטמא אחד מהן לא זכו טהורין בחלקן של טמאין. יחיד מפשיט ידו בכל הבית ואין חבורה מפשטת ידה בכל הבית. והא תנינן שתי חבורות. לא אמר אלא שתים הא אחת לא. והא תנינן המיחם באמצע. מקום שהשמש מוכיח עליו שם הוא חבורתו.
|
